<h1>פירוש רבינו חננאל מכת"י — גיטין</h1>
<h2>דף כד.</h2>
[גיטין ל"ב ע"ב] אמ' אביי בטיל הוא שתי לשונות משמע משמע דבטיל מקודם ומשמע ליבטיל (קודם) [מכאן] ולהבא. ולעולם דייק לישנא דמהני בה גבי גט אמ' בטל הוא אי אפשי בו קודם שיגיע גט לידה דבריו קיימין דאמרי' ליבטל קאמ' מעתה שעד עכשיו הייתי רוצה ועכשיו איני רוצה אבל גבי מתנה אם אמ' אפילו בשעה שבאת מתנה לידו בטלה היא אינה מתנה דבריו קיימין דאמרי' בטלה מעיקרא משמע, כלומ' אני לא נתרציתי מקודם לכן, לפיכך מעיקרא בטלה היא. אמ' אביי נקיטינן שליח המתנה כשליח הגט למאי נפקה מינה להולך לא כזכי שאם רצה לחזור בשניהן חוזר. וקיימא לן דהא דאמ' אביי הולך לאו כזכה בגט ובמתנה בלבד אבל בהלואה ו[בפ]יקדון הולך כזכה היא, ומפורש בסוף פרק ראשון [י"ד ע"א]. וגרסינן בפרק השוחט אחד בעוף [חולין ל"ט ע"ב] דתניא הכותב נכסיו לאחרים והיו בהם עבדים ואמ' הלה אי אפשי בהן אם היה רבן שיני כהן אוכלין בתרומה רבן שמע' בן גמליאל אומ' כיון שאמ' הלה אי אפשי בהן זכו בהן היורשין ואוקימנה [במ]זכה לו על ידי אחר ושתק ולבסוף צוח, תנא קמא סבר מדשתק קנינהו מההיא שעתא והשתא מיהדר באעי למיהדר וכי האי גונא לא הוי חזרה, רבן שמע' בן גמלי' סבר יוכיח סופו על תחלתו מדהשתא צווח מעיקרא נמי לא נתרצה הולכך לא קאני מידי ואסיק' התם והילכתא לענין דינא כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים אבל לענין עבודה זרה כרבן שמע' בן גמלי' עברינן משום חומרא דעבודה זרה ואמרי' יוכיח סופו על תחילתו. בטל הוא עלתה בתיקו כגון אלו הדברים ביש נוחלין [ב"ב קל"ח ע"א] ופירשנוה שם וישנה עוד בכריתות פרק המביא אשם תלוי [כ"ד ע"א] חילוף מה שהוא בכאן דנסיב לה תלמודה התם בעניין מתנה אמ' אי אפשי בה דבריו קיימין בטילה היא פסולה היא לא אמ' כלום וצריכי עיונא לפרוקי פרקינ' דלא תקשי דידיה לדידיה.
